לזכרה החי
המלא בחיוכים מדהימים, שמזכירים לי שאפשר, איך שהוא, למרות הכאבים
אבל גם בגעגועים הכי גדולים, כי האמת
שאין הרבה בעולם כאלו חיוכים...
של לירז אסולין
זה מצחיק
אולי בכלל עצוב
שהפרחים אצלי עכשיו באדנית ממש פורחים
מאז שהדמעות לא פוסקות
והכל מסביב מציף ורטוב ללא לאות
והפרחים מחייכים
כמו בחנות קטנה ומטריפה
ולי הם לוחשים
כמה שאנחנו זקוקים לדמעות שלך כדי לפרוח ולגדול
כמה שאנחנו זקוקים
ואני תוהה לרגע, מה יקרה להם אם אחדל ורק אפזר חיוכים
והפרחים שוב מלחששים, חום זה חשוב הם אומרים
אבל מהכאב שלך אנחנו הכי צומחים
והחום, החום הוא ענין של עונה חולפת
גם אם היא מרחיבה את הלב ובגעגוע נוגסת
זה מצחיק
אולי בכלל עצוב
שהפרחים אצלי עכשיו באדנית ממש פורחים
וזה מצחיק כמה שאנחנו צריכים את הכאב כדי לגדול
ושעם יותר מדי חום, אפשר לקמול...