דמעות של אבא
כבר חודש עבר מאז
ובכל יום אבא שואל איפה לירז
היא הבטיחה לבוא לצהריים
היא לא רעבה? כבר שתיים
וחושב לעצמו היא בטח מתעכבת
אולי פספסה את הרכבת
ואז הוא נזכר
והגוף נעשה קר
ודמעה אחת סוררת
את חברותיה גוררת
לים של דמעות
על הלחי נעות
והוא מביט לשמיים
סופק כפיים
אולי משם תבוא תשובה
למה לקח את בתו האהובה
מדוע זה מיהר היושב במרומים
מה כבר הספיקה צעירה בימים
לא בנתה בית, לא ראתה ילדים
הרי הבטיחה לאבא כמה נכדים
קח אותי במקומה התחנן בזעקה
ואין קול ואין עונה - דממה דקה
ויש אומרים ששרפים ומלאכים
היום עם אבא בוכים
לזכרה של לירז אסולין הי"ד - שהיום (רביעי) מלאו שלושים למותה
שמיל איובי